כשעונים הקהל "אמן. יהא שמיה רבא וכו'" עד היכן צריך לומר? כתב רבי דוד אבודרהם (עמ' עט) וז"ל: יש אנשים שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך וכו' עד ואמרו אמן. ואני קבלתי מרבותינו שאין לענות אלא "אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" בלבד. וכן נראה מדברי רבינו סעדיה [גאון] בסידורו. וכן כתוב בשם הרא"ש. והטעם כי יש עד 'עלמיא' ז' תיבות וכ"ח אותיות , ומילת אמן אינה מן המניין כי הוא עונה על מה שאמר ש"צ יתגדל ויתקדש. ולפי זה צריך לומר 'ולעלם עלמיא' כדי שיהיו כ"ח אותיות. ועוד כי כן הוא לשון הפסוק שאמרנו למעלה . עכ"ל. וגם בכל בו סימן ז כתב שצריך שיהיו ז' תיבות – כנגד ז' רקיעין. וכ"ח אותיות – כנגד מה שאנו עונין "ועתה יגדל נא כח ה'". עוד כתב שם כי בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" גם כן יש ז' תיבות וכ"ח אותיות. וכן בפסוק שקודם עשרת הדברות (שמות כ א) "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" יש ז' תיבות וכ"ח אותיות. ועל זה סמכו בדרש כל העונה אמן יהא שמיה רבא כאילו נעשה שותף למעשה בראשית, ונחשב לו כמו ששמע עשרת הדברות מפי הדיבור לקיים מה שנאמר "כח מעשיו הגיד לעמו". ועל כן אמרו רבותינו ז"ל על העונה אשי"ר בכל כחו וכו' ומתכוין לדקדק בכ"ח אותיות שבו, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ולפי זה צריך להזהיר שלא לומר ולעלמי עלמיא (בתוספת וא"ו), כי יהיו בו כ"ט תיבות. אלא לעלם לעלמי עלמיא ויתברך . עכת"ד. וכתב על זה הבית יוסף בסימן נו ס"ג 'ולי נראה שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בשביל שום דרשה, וכיון שקבלנו מקדמונינו לומר 'ולעלמי עלמיא' (בתוספת וא"ו) כל המשנה ידו על התחתונה. ושמעתי שיש מקיימים גירסת ולעלמי עלמיא עם מה שאמרו שצריך שלא יהיו יותר מכ"ח אותיות, ואומרים כי תיבת 'שמיה' חסר יו"ד כי כן הוא בדניאל (ב כ)'. עכ"ל. על כל פנים מכל הנ"ל מבואר שיש לענות רק עד 'ולעלמי עלמיא' ותו לא. וכן מבואר מדברי הרמב"ם (בנוסח הקדיש) שכתב 'ובעת שהוא אומר תחילה ואמרו אמן, כל העם עונים "אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", וכשהוא אומר "יתברך" כל העם עונים אמן . מבואר שיש לענות רק עד "לעלם ולעלמי עלמיא", ותו לא. וכ…