בפרשתינו מסופר על משה ואהרון שנענשים רק על כך שלא דיברו אל הסלע להוציא ממנו מים כמו שציוה אותם ה', ובמקום זאת היכו בסלע. העונש, שאינם נכנסים לארץ ישראל. יש להבין מדוע נענשו בעונש כל כך חמור על דבר שלכאורה נחשב לטעות קטנה כל כך של הכאת הסלע במקום הדיבור עמו? מבאר בספר 'תלמי יחיאל' (מאמר י) כי מלבד הקידוש שם שמים הגדול שנמנע מהכאת משה על הסלע, אילו היו משה ואהרון פונים אל הסלע ומדברים עמו, היה כאן מוסר השכל לדורות עולם, ואותו מיעוט של כבוד שמים אינו רק לאותו רגע אלא לדורות עולם. וכך מובא בילקוט שמעוני "ודברתם אל הסלע" – כשהנער קטן רבו מכהו ומלמדו, כיון שהגדיל, בדיבורו הוא מייסר אותו. כך אמר הקב"ה למשה, כשהיה סלע זה קטן, הכית אותו שנאמר: "והכית בצור" (שמות יז) אבל עכשיו "ודברתם אל הסלע", שנה עליו פרק אחד, והוא מוציא מים מן הסלע. ע"כ. כלומר, רצה הקב"ה שעם ישראל ילמדו מכאן פרק נפלא ויסוד הכרחי בעניין חינוך הבנים לדורות עולם, שכאשר הבנים קטנים עדיין, אפשר לייסרם ברצועה ולהכותם מעט לצורך חינוך כמו שאומר שלמה המלך "חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג כד) מי שנמנע מלייסר את בנו בעודו קטן ברצועה, אין זו אהבה אלא שנאה, שאחר כך בן זה יוצא לתרבות רעה. אולם כל זה כשהילד עדיין קטן ורך בשנים, אבל משהגדילו הנערים, שוב אין טעם ואין תוחלת בהכאתם, אלא יש לחנכם בדיבור ושיח בנועם ובנחת. פרק אחד, הלכה אחת במתיקות ועריבות, יכולים לגרום לנער להתרצות ולהתקרב אל התורה, ואז פתאום ניתן להיווכח שהנער הזה יוציא מים, מים של תורה מאותו סלע, היינו לב האבן שבקרבו. כמו שאומר שלמה המלך "ולשון רכה תשבר גרם" (שם כה טו) יש כח בלשון רכה לשבר אפילו עצם שהיא קשה. "המורים" – מלמדי תינוקות של בית רבן לפי זה יש לפרש בס"ד את המילים שאומר משה רבינו לישראל "ויאמר להם, שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים" – רש"י מפרש כי 'מורים' פירושו 'סרבנים' ובלשון יוני 'שוטים'. אולם לפי הנ"ל יש לפרש עוד.. "המורים" אלו מלמדי תינוקות של בית רבן, שלפעמים יש ילד שלבו קשה כמו סלע, והמורה סבור ובטוח שלא יצא מהילד הזה שום דבר, ולכן מכה א…