וְדַע דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא דִּבָּה עַל חֲבֵרוֹ כֵּן עַל חֲפָצָיו (י) אָסוּר לְהוֹצִיא דִּבָּה (רבנו אליעזר ממיץ בספר יראים). וְזֶה מָצוּי מְאֹד, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁחֶנְוָנִי אֶחָד מוֹצִיא דִּבָּה עַל נִכְסֵי חֶנְוָנִי אַחֵר וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא מִפְּנֵי הַקִנְאָה, וְזוֹ הִיא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה מִדְּאוֹרַיְתָא. אִסוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת הוּא, אֲפִלּוּ בִּיחִידִי, (יא) וְכָל שֶׁכֵּן לְסַפֵּר בִּשְׁנַיִם דְּבַר גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ דְּאָסוּר, וְהֶעָוֹן הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִן הַמְסַפֵּר בִּיחִידִי, כִּי יַאֲמִינוּ הָעָם יוֹתֵר, וְיִהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁמִיעָתָם אֶת הַדְּבָרִים מִפִּי שְׁנַיִם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְתֹּב סְתַם אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, הַכַּוָּנָה הִיא בְּכָל גַּוְנֵי (בכל האפנים), לְבַד אִם נְפָרֵשׁ בְּהֶדְיָא (בּפֵרוּשׁ).