מנה אחת אפיים לחנה, מנות לכל השאר - אבל למה בחר הכתוב לנסח את הנתינה לכל אחת מהנשים בלשון שונה לגמרי? בשיעור זה אנחנו חוזרים לרגע העלייה לרגל בשילה ומנתחים מילה במילה את הפסוקים המתארים כיצד אלקנה מחלק את המנות לפנינה, לבניה ולבנותיה, ולעומת זאת לחנה. עולה אפשרות מפתיעה שה'יום' המוזכר בפסוק אינו סתם יום מן הימים אלא רומז לראש השנה, על פי דרשת הזוהר, ומכאן גם ליום שבו נפקדה חנה. אנחנו עוצרים על ההבדל הדקדוקי בין 'ונתן' ל'יתן' ומה הוא מגלה על סדר העדיפויות הפנימי של אלקנה, ומעלים שאלה קשה יותר: האם דווקא אלקנה, באהבתו הגלויה לחנה, הוא זה שהחריף מדי שנה בשנה את המתח והקנאה בין שתי נשותיו? בהמשך אנחנו מהרהרים בדמותו הכוללת של אלקנה - איש שלכאורה כמעט ואינו מוזכר ביחס אישי עם בנו שמואל, ותוהים מה זה מלמד על עולמו הפנימי. האם אלקנה היה שותף שקט לקונפליקט המשפחתי, או שמא הוא זה שיצר אותו בלי משים? שיעור מרתק בקריאה צמודה של פסוקים, המבקש לצייר את דמויות הפרשה כפי שהן עולות מן הכתוב עצמו. ------------------------------------------------------------------------------------------------------- האתר של מרכז בהירות — מאמרים, שיעורים ותכנים: https://behirut.co.il להצטרפות לסטטוסים של הרב: https://wa.me/972525576550?text=שלום+אשמח+לצפות+בסטטוסים+תודה לקבוצת וואטסאפ עם תכנים מחכימים: https://chat.whatsapp.com/IYnGkC4d7NF5Fx0EI4IHoz בואו לעקוב באינסטגרם https://www.instagram.com/harav_ariel_fargon/ בואו לעקוב בטיקטוק https://www.tiktok.com/@harav_ariel_fargon בואו לעקוב בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=100066892640218